וגם: מהו הדבר שמרגש אפילו יותר מהמעבר למבנה החדש? הרה"ג רבי מיכאל ברלין שליט"א, ראש הישיבה, בשיחה מיוחדת לאתר 'ברידער' /// יעקב א. לוסטיגמן
בין מאות הישיבות שהתחילו השבוע את 'זמן אלול', בולטת 'ישיבת אחינו לצעירים' השוכנת בקריית ספר שבמודיעין עילית ומהווה מגדלור של 'תורת חסד' יוצאת דופן, ייחודית ומעוררת השראה. מעבר ל'התחלה' של זמן אלול, מציינת הישיבה בימים אלו 'התחלה' חגיגית נוספת – כניסתה למשכנה הקבוע במבנה מפואר ומרווח.
הישיבה, בראשותו של הרה"ג רבי מיכאל ברלין שליט"א הוקמה על פי הכוונתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל, ובייחוד על פי הוראתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, עבור בוגרי החינוך התורני בערי השדה.
"הרעיון של הקמת הישיבה היה לשמר את החינוך התורני שקיבלו הילדים בבית הספר היסודי", מסביר הרב ברלין. "הוכח שרבים מהם אינם בשלים להיכנס לישיבה 'רגילה', ואם יעשו זאת, אחוזים גבוהים מהם ינשרו. המסגרת הלימודית המיוחדת הזאת מאפשרת להם ללמוד גמרא ברמה ישיבתית, לחוות חיי ישיבה באופן מלא, אבל עם יותר פעילויות והתאמה לסגנון שלהם ולמקום שממנו באו, כשהיעד הוא כמובן לא להוריד את הישיבה אליהם חלילה, אלא להעלות אותם אל הישיבה.
"רוב רובם של הבחורים המסיימים אצלנו שלוש שנות לימוד, נכנסים לישיבות גדולות רגילות לחלוטין, כולל הישיבות הטובות ביותר, ספרדיות ואשכנזיות כאחת", הוא מוסיף, "אבל עד שאנחנו מגיעים לשם יש לנו עבודה רבה לעשות, החל משלב הרישום, שכנוע ההורים, ולאחר מכן שכנוע של הילדים עצמם והליווי שלהם לכל אורך הדרך עד לשלב שבו הם מסיימים שיעור ג' עם כמה וכמה מסכתות ביד ועם מוכנות מלאה להיכנס לישיבה רגילה".
ביקשנו מהרב ברלין לספר לנו מעט על כניסתה של הישיבה בתחילת השבוע למשכנה החדש.
"מדובר במבנה מפואר ומרווח שמאפשר לנו להגדיל את מספר התלמידים באופן משמעותי. ואכן מספר הבחורים בשיעור א' הכפיל את עצמו בזמן הנוכחי מ-15 ל-30. עד עכשיו פשוט לא יכולנו לקלוט יותר בחורים. בחסדי שמים נבנה כאן מבנה מיוחד במינו בסיוע נדיב של יהודים מכל רחבי הארץ והעולם שהתגייסו לטובת 'פרויקט ברידער', שבמסגרתו קיבצנו את התרומות החסרות לצורך הבניה.
"עם פתיחת הזמן התקיים מעמד מיוחד של קביעת המזוזות, בראשותו של ראש הישיבה הגאון רבי זאב הופשטטר שליט"א, בו נטלו חלק גם הורי התלמידים, כשכל אחד מהם מקבל הזדמנות לקבוע מזוזה. לכל חדר בפנימיה יש שתי דלתות וישנים בו ארבעה בחורים. שני הורים קבעו מזוזות בשתי דלתות החדר, ושניים אחרים קבעו מזוזות בחדרי השיעורים, במבואות ובמקומות נוספים. הרעיון היה שבכך ההורים מתחברים להווי הישיבתי, שעבור רובם אינו מוכר ואפילו קצת מוזר.
"אולם למרות האירוע המשמעותי והמשמח שבמעבר למבנה החדש", מדגיש הרב ברלין, "ההתרגשות הגדולה ביותר שלנו היא דווקא מהמסיימים. גם השנה, קבוצה נכבדה של מסיימי שיעור ג' אצלנו נכנסה באלול לישיבות גדולות 'רגילות' ב"ה, ואנחנו מלאי סיפוק מכך. למרות שכאמור זה חוזר על עצמו מדי שנה, אנחנו לא מפסיקים להתרגש מכך, להיות דרוכים ואפילו קצת דאגניים לגבי כל אחד ואחד מהבחורים, מתפללים עליהם שיצליחו ושכל המאמץ שהשקענו בהם יוכיח את עצמו ויתברר שהם ראויים ללמוד בישיבה, לא פחות ואף יותר מבחורים שנולדו בירושלים ובבני ברק ולמדו במוסדות חרדיים משחר ינקותם".