אחינו וכל בית ישראל

אחוזי התרגשות הם הגיעו, אבות שעדיין אינם שומרי תומ"צ, עם בניהם תלמידי ובוגרי הישיבה הקדושה "אחינו" במודיעין עילית, למעמד הנחת אבן הפינה לישיבה שנבנתה בדמעות ועמל התורה, בעיר התורה והישיבות הקדושות * ישיבה ייחודית זו הוקמה על-פי הוראתו הישירה של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, לנשיא "דרשו" ו"אחינו", רבי דוד הופשטטר שליט"א, לייסד ישיבה שתגדל ותטפח נשמות יקרות אלו, להוציאם מזולל ולהצילם, אותם, את משפחותיהם והדורות הבאים אחריהם * הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין שליט"א: "מעמד זה הוא גם כבוד התורה וגם יקרב בע"ה את בנין בית המקדש" * הגאון הגדול רבי שמעון בעדני שליט"א: "כולם רוצים להקים ישיבות למצוינים, כאן מגדלים באופן מיוחד בחורים שאם לא ייקחו אותם מי יודע מה יצא מהם, ממש להוציא יקר מזולל" * רגעים מרטיטים ממעמד שייחרט לעד בליבות המשתתפים.

מתוך כתבה שפורסמה ב"יתד נאמן"- יחיאל סבר – יום שישי כ"ו בשבט תשע"ו

יקר מזולל

באמצע המעמד הגדול של הנחת אבן הפינה הוא הגיע, יחד עם הוריו, ניגש לרבני הישיבה הקדושה "אחינו" מודיעין עילית, והגיש להם מעטפה חתומה: "זוהי הזמנה לחתונה שלי, בעוד חודש ימים", אמר ודמעות התרגשות נצצו בזוויות עיניו. מי כמוהו, וכמו רבני ישיבת "אחינו", שזה עתה הגיש בפניהם את פרי ביכוריהם, יודעים מה מסמל רגע גדול זה, המהווה סגירת מעגל מרגשת.
בהיותו בן עשר שנים, התקרבו הוריו לאמונת ישראל, אך באופן שטחי למדי. באותה תקופה הוא למד בבית ספר תורני בירושלים, והתקדם בלימודיו. בית הוריו עוד לא היה בית של יראים ושלמים, והם רשמו את ילדם לקבוצת משחקי ספורט בירושלים, וכך במקביל ללימודיו, הוא נמשך גם לתחום המשחק.
הגיעה השעה, שנת סיום הלימודים בבית הספר התורני. פעילי "אחינו" המסורים העושים עבודת קודש בהכנסת תלמידים מבתי ספר תורניים לישיבות קדושות, שמעו אודותיו ועל הפוטנציאל הגלום בו. על כך שאוזניו ואוזני הוריו כרויות לשמוע. והם באו להשמיע, לשכנע להירשם לישיבה קדושה. להציל נפש מישראל ואת כל הדורות אחריו.
"אני מוכן ללכת לישיבה קדושה", אמר הנער וליבו היה פתוח, "אבל יש לי תנאי אחד", הציב בפניהם עובדה. תנאי? מהו? "אני מאוד אוהב לשחק משחקי ספורט, אני חייב ללכת לפחות פעם אחת בשבוע למשחק אחר הכדור באצטדיון". ככל שניסו להסביר לנער בדרכו, על כי מדובר בהבלים ובזבוז זמן, וכי ידאגו לו לפעילויות פנאי איכותיות יותר, הבינו כי אם לא יתרצו, הם עלולים לאבד את הנער, מאחר והוא אינו מסוגל להבין זאת.
"לא הייתה ברירה", מספרים רבני הישיבה הקדושה "אחינו", "ונעתרנו ל'תנאי' של הנער. כבר אז האמנו וידענו כי בכח התורה להשיבו למוטב, רק ייחלנו והתפללנו שהדבר יארע כמה שיותר מהר, על מנת שגם לא ישפיע על שאר התלמידים".

"זה הבן שלכם!"

הנער נכנס לעולמה של תורה, רבני הישיבה המסורים השקיעו בו את תמצית דמם, באותה השקעה פרטית ומסורה שהם משקיעים בכל תלמיד ותלמיד כביכול הוא בנם היחיד. והוא אכן שקע בלימודים. יחד עם זאת, מדי שבוע, היה יוצא מהישיבה בלאט, בתיאום עם הרבנים כמובן, למשחק אליו הורגל מילדות.
"אנו, רבני הישיבה, הרגשנו היטב את ההשפעה השלילית של המשחק השבועי, אך לא יכולנו לעשות דבר, מעבר לקרב אותו יותר אל אור התורה הקדושה, מתוך ידיעה שככל שיושפע מהאור, כך ירחק מהחושך. בכל שבוע, מצב רוחו ידע עליות ומורדות, בהתאם לניצחונה של הקבוצה אליה הלך. כאשר הקבוצה הפסידה, כמעט וכל הישיבה הייתה כמרחקה, בלא שכולם ידעו על פשר הדברים. מה שעודד אותנו כל העת, הייתה התקדמותו היפה בלימודים.
"בשלב מסוים הוא נקלט, ואט-אט החל גם לוותר על הליכה קבועה למשחקי ההבל הללו, עד שפסק לחלוטין, מרצונו הוא, בלא כל הוראה שלנו! וכך, לאחר שלוש שנים של התמדה ועמל בתורה, עלה לאחת הישיבות הגדולות הטובות בירושלים, כשהוא אחד התלמידים המצוינים. את כל כוחו ומרצו השקיע בלימוד".
וכעת, בשיאו של מעמד הנחת אבן הפינה, הגיע הבחור עם הוריו להודות לרבני הישיבה, יחד עם הזמנה לחתונתו. "זה לא הבן שלנו", אמרו ההורים ודמעות שמחה בעיניהם, "זה הבן שלכם!"
"בדרך כלל הנחת אבן פינה עושים מבטון וטרקטורים, אצלנו אבן הפינה נורתה מדפי גמרא שנלמדו בקושי רב, בעמל ויזע, בהמון שעות של תענית דיבור, בחריקת שיניים ודמעות של זריעה וחרישה", אמר ראש הישיבה הרה"ג רבי מיכאל ברלין שליט"א, בפתיחת המעמד. "חזקה על הנחת אבן פינה כזו של נשמות, בקדושה ובטהרה, שבורא עולם בקניין ישלם זה הבנין".

מאהיבים את התורה

הם הגיעו למעמד, בני הישיבה והוריהם, בוגרי הישיבה והוריהם, חלק מההורים כבר זכו להתקרב לתורה ולמצוות וחלק למרבה הצער טרם זכו, כשכל אחד מהם נושא בחיקו סיפור מצמרר.
הישיבה הקדושה "אחינו" מודיעין עילית, הוקמה על-ידי נשיא "דרשו" ו"אחינו", רבי דוד הופשטטר שליט"א, על-פי הוראתו הישירה של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, אשר ביקש מהרב הופשטטר שליט"א, להקים ישיבה עבור תלמידים אלו שאין להם כל מסגרת תורנית, להכניסם באוהלה של תורה.
המשימה הייתה קשה. במקרים רבים ההורים התנגדו באופן נחרץ לכניסתו של הבן לישיבה קדושה. לעיתים הבחור היה אחוז חששות. הפעילות הייתה ועודנה כרוכה במסירות נפש בלתי תתואר. החל מהשלב הראשוני של יצירת הקשר עם התלמיד, עם הוריו, התאמתו לישיבה, והדאגה לשלבו בעולם התורה כבחור בן המניין היושב ושוקד באוהלי שם ועבר.
"היום כל אחד רוצה לפתוח ישיבה למצוינים, וכאן דואגים באופן מיוחד לבחורים שיודעים שאם לא ייקחו אותם מי יודע מה יצא מהם, ממש להוציא יקר מזולל, זו עבודת הקודש שעושים רבני וראשי הארגון הקדוש 'אחינו'", אמר בהתרגשות רבה הגאון הגדול רבי שמעון בעדני שליט"א, בריקודים נרגשים במתחם החולות, עם נשיא הישיבה רבי דוד הופשטטר שליט"א, עם רבני הישיבה ועם ראש העיר הרב יעקב גוטרמן, ידיד הישיבה, המוסר נפשו למענה. כאן, על גבי החול הבוצי אליו הגיעו הרבנים בלבד ברכבים מיוחדים, כאשר הקהל כולו צופה במעמד בהקרנה באולם, הונחו עתה היסודות לבנין הגדול לד' ולתורתו, היכן שמאהיבים את התורה וקיום מצוותיה.

"והשיב לב אבות על בנים"

עם פתיחת המעמד הגדול, התאחדו כולם לתפילת מנחה ברוב עם יחד עם רבני הישיבה. את המעמד הנרגש הנחה הרה"ג רבי שלמה מילר שליט"א, המוסר שיחות בישיבה.
בהתרגשות רבה קיבל קהל המשתתפים את הרבנים הגאונים, הגאון רבי שמעון גלאי שליט"א, רב מתחם אוסם והסביבה בבני ברק, רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א, משגיח ישיבת "ארחות תורה", רבי ישראל זיכרמן שליט"א, מרא דאתרא אחוזת ברכפלד במודיעין עילית, נשיא הישיבה רבי דוד הופשטטר שליט"א, אשר הגיע למעמד במיוחד מקנדה, ראש הישיבה רבי זאב הופשטטר שליט"א, ראש העיר וידיד הישיבה הרב יעקב גוטרמן, אשר נכנסו יחדיו לאולם והקהל קיבלם בשירה נרגשת.
עם הגעתם החל מעמד התפילה הגדול. לפני העמוד ניגש הגר"ש גלאי שליט"א, באמירת פרקי תהילים לפי סדר מיוחד שנקבע על-ידי הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין שליט"א.

כפי שצוין, במרכז המעמד יצאו הרבנים שליט"א, כאשר אליהם נלווה הגאון הגדול ר"ש בעדני שליט"א, ליצוק את אבן הפינה במתחם הישיבה. המעמד הוקרן על גבי מסך ענק באולם המתנ"ס העירוני. בטרם יצאו הרבנים למעמד במתחם הישיבה, ביקש הרה"ג רבי שלמה מילר שליט"א, להביע את הקרת תודתה של הישיבה הקדושה לראש העיר הרב יעקב גוטרמן, אשר לולי עזרתו לא היינו מגיעים להיכן שהגענו. כאשר יצקו הרבנים את אבן הפינה, חברו יחדיו מעגלי הריקודים במתחם הישיבה ובאולם הענק, לכבודה של תורה ובשמחה הגדולה של ד' יתברך בהשבת בניו התועים, כאשר הישיבה הקדושה "אחינו" מקיימת "והשיב לב בנים", וכתוצאה מכך זוכים ורואים "והשיב לב אבות על בנים".

היסוד חייב להבנות בקדושה ובטהרה.

כאשר הוקרא מכתבו הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין שליט"א, על-ידי חתנו הגאון רבי משה רום שליט"א, סיפר, ששאל את הגאון הגדול שליט"א, לפשר כתיבת התאריך במכתב "יום עשרים וארבעה לחודש שבט", והרי בדרך כלל כותבים "ארבעה ועשרים"?
והשיב הגאון הגדול ר"י אדלשטיין שליט"א, וביקש לומר זאת בשמו במעמד הגדול: בתנ"ך מופיע פעמיים "עשרים וארבעה", פעם אחת לכבוד התורה ופעם אחת לכבוד בית המקדש. "מעמד זה הוא גם כבוד התורה וגם יקרב בע"ה את בנין בית המקדש".
המשא המרכזי במעמד על ידי נשיא הישיבה הגאון רבי דוד הופשטטר שליט"א אשר הזכיר שאלת האדמו"ר מצו'ורטקוב למהר"ם שפירא מהי המצווה אשר בעקבותיה זכה לייסד את הדף היומי שכן כידוע מצווה גוררת מצווה. מי יודע אם לא בזכות מסירות הנפש של הוריו וחמיו של נשיא הישיבה להקמת מוסדות תורה בטורונטו שלאחר השואה זכינו למעמד גדול זה. בהמשך דבריו עמד על ההבדלים בין המשכן אשר הוקם על ידי בצלאל ואהליהב שהיו בדרגה גבוהה ביותר לעומת בית המקדש שבבניתו השתתפו גם גוים כדוגמת אנשי מלך חירם, וזאת משום שהמשכן הוא היסוד לבניית בית המקדש- היסוד חייב להבנות בקדושה ובטהרה.
דבר הישיבה הובא על ידי ראש הישיבה הרה"ג רבי זאב הופשטטר שליט"א אשר עמד על יחודה של הישיבה בכך שהיא איננה פונה אל המצוינים דווקא אולם לאחר שלוש שנים בישיבת אחינו תלמידי הישיבה נמנים על המצוינים שבעולם הישיבות. דברי ברכה לאביו נשיא הישיבה אשר אינו חוסך בשום דבר למען יוכל כל תלמיד באשר הוא שם להימנות על תלמידי ישיבת אחינו.

סיום מסכת לראשונה בחייהם

רגעים מרגשים במיוחד במעמד היו בסיומי מסכתות על-ידי תלמידי הישיבה, אשר נלמדו אך ורק בשעות בין הסדרים! לחלק מהתלמידים מעמד הסיום היה ציון דרך נרגש ביותר, בסיום מסכת לראשונה בחייהם. לא האחרונה!…

"כאשר יש לבחור קשיים, וגם לי היו הרבה רגעים באלה בעת לומדי בישיבה" סיפר אחד הבוגרים, כיום מטובי הבחורים בישיבה הגדולה "רינת התורה", "היינו נכנסים לראש הישיבה הרב ברלין שליט"א, בוכים על הקשיים והוא היה בוכה יחד איתנו, אני הגעתי לישיבה ממושב ברכיה, ההתמודדויות היו מורכבות, אבל כאשר היה לי קשה הרבנים היו איתי בקושי, וכך גם בשמחה. ידעתי עליות וירידות והרבנים לעולם לא עזבו ולא הרפו, לא נתנו לי אפשרות לפרוש, והיום ב"ה כבר נבחנתי על סדרים נשים ונזיקין בע"פ, כל זה בזכות הצוות הנפלא".

הפלא הגדול הנוסף הוא, כח ההתמדה של הנערים הללו, כאשר בוגרי הישיבה הקדושה "אחינו" מפארים את כותל המזרח של הישיבות הגדולות, וחלקם הגדול אף זוכים להיות מטובי הלומדים הנבחנים בתכניות "דרשו" של שלושים דפי גמרא בעל-פה בחודש, ועוד.
וכך, מעגלים-מעגלים ניתרו באולם, נפתחו ונסגרו, היו אלו מעגלי שירה של שמחה ודבקות, היו אלה מעגלים של סיפורים אנושיים בלתי נתפסים, בדרך מנטישת עולם ההבל והדמיון לעולם שכולו שמחה וחיי נצח.

לגלריית התמונות המלאה ממעמד התפילה והנחת אבן הפינה היכנסו לגלריות תמונות